החלטה בתיק תא"ק 21116-02-12

לפני בקשה לביטול פסק דין, שניתן במעמד אחד, בהעדר הגנה.

המסגרת הנורמטיבית:

בתביעה בסדר דין מקוצר, קובעת תקנה 214 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: "התקנות"), כי כאשר ניתן פסק דין ללא שנתבקשה רשות להתגונן על ידי הנתבע, או שהוחלט במעמד צד אחד לדחות את בקשתו להתגונן, והתבקש ביטול ההחלטה על ידי בעל הדין שנגדו ניתנה תוך 30 יום מיום שהומצא לו פסק הדין, רשאי בית המשפט או הרשם לבטל את פסק הדין בהתאם להוראות תקנה 201 לתקנות.

תקנה 201 לתקנות קובעת, כי כאשר ניתנה החלטה על פי צד אחד או שניתנה באין כתבי טענות מצד שני, והתבקש ביטול ההחלטה על ידי בעל הדין שנגדו ניתנה תוך 30 יום מיום שהומצאה לו, רשאי בית המשפט או הרשם שנתן את ההחלטה - לבטלה, בתנאים כפי שיקבע.

כך גם נקבע, כי בתביעה שנתבע לא התגונן בה או בתביעה בסדר דין מקוצר - כשלא ביקש רשות להתגונן או שלא ניתנה לו רשות להתגונן וניתן פסק דין, רשאי רשם בית המשפט לבטל את פסק הדין שניתן בסעיף 86 לחוק בתי המשפט תשמ"ד-1984.

קיימות שתי סיבות לביטול פסק הדין:

ביטול פסק הדין מחובת הצדק -

כאשר נמצא שפסק הדין פגום, כלומר: לא הומצאה כדין התביעה לנתבע או שהנתבע לא ידע על ההליך או על הדיון שאליו זומן.

ביטול פסק דין מתוך שיקול דעת של בית המשפט -

כאשר פסק הדין אינו פגום, יכול בית המשפט על פי שיקול דעתו לבטל את פסק הדין כשבתווך העקרונות המתנגשים העומדים בפני בית המשפט הם: עשיית משפט צדק מול עקרון סופיות הדיון, שהוא גם אינטרס ציבורי לאי הימשכות הליכים משפטיים עד אין קץ.

ביטול מחובת הצדק

שיקולי בית המשפט בבקשה לביטול מחובת הצדק :

כאשר פסק דין שניתן במעמד צד אחד הוא פגום, בדרך כלל, מאחר שלא הומצאה התביעה כדין לנתבע, או מאחר שהנתבע לא ידע על ההליך או על הדיון שאליו זומן , יבוטל פסק הדין מתוך חובת הצדק וזאת בלי להתייחס כלל למשקל הטענות ולסיכויי ההצלחה של הנתבע.

(ראה בהלכה הפסוקה, וכן מפי המלומדים פרופ' זוסמן (בספרו סדרי הדין האזרחי, מהדורה שביעית 1995, עמ' 736) וכב' השופט א. גורן (בספרו סוגיות בסדר דין אזרחי, מהדורה שביעית 2003, עמ' 282)).

הלכה זו, נסמכת על ההשקפה, כי בעל דין זכאי לקיומם התקין של ההליכים עובר למתן פסק הדין.

יש הרואים זכות זו בעלת אופי חוקתי, אשר כרוכה בעיקרון היסוד של ההזדמנות השווה שיש לתת לכל בעל דין להגיע לבית המשפט.

מן הכלל אל הפרט:

המבקשת טוענת שיש לבטל את פסק הדין במקרה דנן מחובת הצדק.

לטענתה לא בוצעה לה מסירה של כתב התביעה.